אחריות והשקעות ESG – חיסון ורפואה מונעת למגיפה העסקית

לפני שלושה חודשים, בתחילת חודש דצמבר 2020, פורסמה הצעה של הנאסד"ק לדרוש מהחברות הנסחרות בה לכלול ייצוג נשי וייצוג למיעוטים ולהט"בים בדירקטוריונים. יוזמה זו היא חלק מפסיפס רחב יותר והיא עוד דוגמא מובהקת למגמת שינוי תפיסתי במגזר העסקי, במיוחד בתקופה האחרונה. בין אם מסכימים עם הטמעתם של ערכים סביבתיים, חברתיים וניהוליים (המכונים ESG– Environmental, Social, Governance) ומסגורם בפעילות השוטפת של המגזר העסקי, ובין אם לאו, לא ניתן לטמון את הראש בחול ולהתעלם מהסיכונים הכרוכים בהתעלמות ממאפיינים של ESG, ומהצורך בנקיטת יוזמות פרואקטיביות על ידי חברות ריאליות ופיננסיות בישראל, בלוויית הנחייה ותאום רגולטורי נוכח כדור השלג ההולך וגדל כמעט מידי יום.

יוזמת הנאסד"ק לא הגיעה משום מקום והיא מתלווה לקריאות לפעולה, לרפורמות ולהתייעצויות של ארגונים משמעותיים (IFRS, WEF, OECD, IOSCO ועוד)מהחודשים האחרונים, אך גם למגמת הצמיחה בהשקעות ESG (לפי מחקר מנובמבר 2020, 1 מכל 3 דולרים בארה"ב מופנים כיום להשקעה המחויבת ל-ESG) ולרגולציה המתהווה (EU Sustainable Finance Disclosure Regulation (SFDR) שצפוייה להיכנס לתוקף במרץ 2021). כל אלו מעידים שתחום ה-ESG הופך לחלק מהמיינסטרים הניהולי והפיננסי ושהשינויים בשיח העקרוני בנושא, שנשמעו היטב בהצהרת ה- Business Roundtable מאוגוסט 2019 ובמניפסט של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס מ-2020 שקרא למעבר ל"קפיטליזם של בעלי עניין" מ"קפיטליזם של בעלי מניות", אינו תדמיתי גרידא. החודשים האחרונים מתאפיינים בפעילות קדחתנית ובתכניות פעולה קונקרטיות שמטרתן לנסח קריטריונים ברורים, מדידים, אחידים וברי השוואה לנושאים הקשורים באיכות הסביבה (נושאים אשר צפויים להתחזק עם הצטרפותה מחדש של ארצות הברית להסכם פריז לשינוי האקלים), לנושאים חברתיים ולטיוב הממשל התאגידי. אימוץ מטריקס אחיד ל- ESG נועד להאיץ את יישום ההצהרות ולשמש, בו זמנית, ככלי ניהולי עבור דירקטוריונים ומנכ"לים בהחלטותיהם ובמנגנוני התגמול שלהם; עבור משקיעים לצורך בחינת והשוואת השקעות ESG (תחום משגשג בארה"ב ובאירופה, ובמיוחד באנגליה בה פורסם ה- Stewardship Code 2020); עבור רפורמות רגולטוריות הנרקמות כיום בכל הנוגע להסדרת נושאי ESG; ועבור אנשי מחקר ואנליזה באקדמיה ומחוצה לה.

בכל אלו טמון מסר חשוב במיוחד למגזר העסקי ולרגולטורים בישראל. ככל שמדובר במגזר העסקי, קריאת ההשכמה היא לחברות הריאליות והפיננסיות כאחד, לאור העובדה כי קיים ביניהן קשר הדוק וממילא התפיסות והציפיות הניהוליות, המימוניות והמשפטיות מהן משותפות. נקודה מובנת מאליה זו ניכרת בארצות הברית ובאירופה, בהן דפוסי ההשקעה וההובלה של נושא ה-ESG מגיעה רבות דווקא מכיוונם של המשקיעים המוסדיים, ברוח המימרה, “When investors talk, business listens”. בנוסף, וכפי שעולה מהיוזמה של הנאסד"ק, המגמה המתפתחת אינה ממוקדת רק בנושאי הגנת הסביבה ובשינוי האקלים, אלא בחשיבה עמוקה, הוגנת וכוללנית על כלל בעלי העניין (ביניהם עובדים, לקוחות, נושים, ונושאי שוויון וזכויות אדם נוספות). הנושא מעסיק את הגופים הכלכליים והמקצועיים המשמעותיים בעולם, לכן יש לברך על ניצני הפעילות הרגולטורית בנושא בישראל (ראו, למשל, כאן, כאן וכאן) ולעודד את שתוף הפעולה והתאום בין הרגולטורים הפיננסיים ואת העמקת פעילותם ביבוא, בתמיכה ובהכוונה רכה של השיח בישראל, תוך שאיפה לייצר אחידות בבניית המדדים הרלוואנטיים ובהתאמתם לעולם.

קריאה זו חשובה במיוחד לחברות בישראל גם מטעם נוסף, משפטי, המצוי שלא בצדק מתחת לרדאר. בעשורים האחרונים מתפתחת בפסיקת בית המשפט העליון בישראל תפיסה המגבירה בסיכונים המשפטיים ובאחריותם המשפטית של חברות, דירקטוריונים ובעלי מניות כלפי בעלי העניין. תפיסה משפטית זו, עליה עמדתי במקום אחר, מתכתבת היטב עם המגמות בעולם ומחייבת גם היא מצדה פעילות יזומה ומונעת לצורך ניהולם של הסיכונים המשפטיים הרבים אשר קשורים בפעילות החברות ובהחלטות הדירקטוריונים כאשר אלו אינן מתכללות דיין את בעלי העניין. בין סיכונים אלו ניתן למנות, בין היתר, את דיני התובענות הייצוגיות, דיני הרמת מסך, חבויות כלפי בעלי עניין מכח עשרות חיקוקים ספציפיים המוחלים על חברות, דירקטוריונים ונושאי מישרה, וחבויות אישיות מכח עקרון תום הלב.

ניתן לסכם ולומר, שתחום ה-ESG הכרוך גם בחשיבה ארוכת טווח, משמש כחיסון מבטיח ואמצעי למעבר מ"העולם של אתמול" ובמיוחד בעקבות משבר הקורונה, לעולם החדש המכיר בתכלול עניינם של בעלי המניות עם אלו של בעלי העניין, אך גם בתכלול הסיכונים והסיכויים העסקיים והמימוניים עם אלו המשפטיים ובהידוק הקשר והתיאום בין הפעילות העסקית בישראל עם הפעילות העסקית הבינלאומית.

81 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

הקניין החדש והסטטוס קוו הישן

קיץ 2011 נחזה כנקודת מפנה פוטנציאלית ברגולציה כלכלה-חברתית בישראל. מחאה חברתית חסרת תקדים הובילה למינוי "הוועדה לשינוי חברתי כלכלי" (ועדת טרכטנברג), עם מנדט רחב לזהות את בעיות השורש בכלכלה הישראלית ול

דלתות מסתובבות ומידת האפקטיביות של תקופות צינון

מידת האפקטיביות של רגולציה תלויה, בין היתר, במבנה התמריצים של הרגולטורים. ומבנה התמריצים של רגולטורים מושפע משיקולי קריירה. במקרים רבים הזדמנויות תעסוקה רלוונטיות עבור רגולטורית המסיימת את תפקידה הציב

להיות כמו דלוור

דיני החברות של מדינת דלוור הפכו בשנים האחרונות לנקודת ייחוס בארץ. הרצון "להיות כמו דלוור" בא לידי ביטוי, בין היתר, בשאיבת השראה מדוקטרינות מהותיות כגון כלל שיקול-הדעת העסקי. עורכי-הדין ומלומדי דיני הח

©2020 by IDC Law-Blog. Proudly created with Wix.com